עבאדי נ' הכשרת היישוב - החברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.לטענת התובע, מר עבאד יוסף, ארעה ביום 28.10.06 תאונת דרכים כשרכב של חברה שבבעלותו מסוג איווקו מ"ר 1207715 (להלן: "הרכב הפוגע") התדרדר ופגע ברכבה של גב' עבאדי רים מסוג דייהו מ"ר 1328019 (להלן: "הרכב הנפגע"). גב' עבאדי היא שכנתו ואחייניתו של התובע.

2.לטענת התובע במועד התאונה היה הרכב הפוגע מבוטח בביטוח צד ג' אצל חברת הביטוח הכשרת הישוב (להלן: "המבטחת"), אך זו הכחישה חבות ביטוחית. משכך התובע עצמו פיצה את גב' עבאדי במלוא ערכו של הרכב הנפגע, 10,000 ₪. כעת הוא תובע מהמבטחת השבת סכום זה.

3.לטענת הנתבעת אין היא חייבת לשלם לתובע ואף לא היתה חייבת לשלם לגב' עבאדי שכן התאונה לא התרחשה בנסיבות הנטענות וממילא לתובע לא היה ביטוח צד ג' תקף במועד התאונה, שכן הביטוח הוצא בדיעבד. בנוסף נטען להעדר יריבות בין התובע והמבטחת שכן לשיטתה מי שזכאי לתבוע הוא גב' עבאדי עצמה. עוד נטען שלא הוכח כי התובע שילם פיצוי כלשהו לגב' עבאדי.

הראיות

4.התובע הגיש תצהירו ותצהירי ה"ה סולטאן רמדאן ודראושה מוהנד שהיו עדים לתאונה. הנתבעת הגישה תצהיר חוקר והחוקר נחקר אודותיו. עוד העיד מטעמה מר מחאמד כיאל סוכן הביטוח שבאמצעותו ערך התובע את הביטוח. הסוכן נדרש להביא עימו את תיק הביטוח המלא שלו.

דיון

נסיבות התרחשות התאונה

5.התובע לא היה עד ראיה לתאונה. העדים האחרים מטעמו העידו כי היו עדי ראיה להתרחשותה.

6.מר סולטאן רמדאן עובד בחברה שבבעלות התובע מזה כ- 8 שנים (סע' 1 לתצהירו). הוא הצהיר: "בתאריך 28/10/06 ותוך כדי העבהודה (כך במקור, ש.פ.כ) בשטח החברה, רכב שהיה חונה בשטח העסק בשיפוע מכיוון צפון-דרום ובאופן פתאומי הרכב הדרדר כלפי מטה ופגע ברכב מסוג דייהו בעל מס' רישוי 1328019 שהיה חונה בצד הכביש ליד בית עבאדי עטא וגרר אותו לכמה מטרים מעבר לכביש" (סע' 3).

7.מר רמדאן העיד כי היה נהג הרכב הפוגע ביום התאונה, הוא החנה אותו בהילוך והרים את בלם היד כפי שעושה תמיד (עמ' 4 ש' 8-11). הוא החל בהעמסת ברזל באמצעות מלגזה על הרכב, לאחר שהעמיס ירד מהמלגזה ופתאום הרכב החל להתדרדר בשיפוע, הוא ניסה לעלות על הרכב אך כשראה שהדבר מסוכן וויתר על כך (עמ' 4 ש' 21-31).המרחק בין הרכב הפוגע והנפגע היה כ- 40-50 מ' (עמ' 4 ש' 32-עמ' 5 ש' 1). ההתנגשות בין הרכבים היתה חזיתית מלאה, אולי הרכב הפוגע היה קצת ימינה, הרכב הפוגע סחב את הרכב הנפגע כ- 10 מ' אחרי ההתנגשות ונעצר אחרי הכביש (עמ' 5 ש' 5-7).

8.מר דראושה מוהנד הצהיר כי ביום התאונה היה יחד עם עוד שני חברים בכפר. הם חיכו ברכב, העד היה נהג הרכב שבו ישב. הוא ראה שמסיבה לא ידועה החל הרכב הפוגע להתדרדר לכיוון שלו דהיינו מלמעלה למטה, מכיוון דרום לצפון הואיל והרכב היה בשיפוע. תוך כדי התדרדרות החל לצבור תאוצה, העד חזר אחורה כדי שהרכב המתדרדר לא יפגע ברכבו ואז פגע הרכב ברכב דייהו שחנה מול הבית של עבאדי עטא וגרר אותו למטה עד שעצר מעבר לכביש (סע' 5-7 לתצהירו).

9.מר מוהנד העיד כי הרכב הפוגע והרכב הנפגע היו בצד ימין, הוא עבר את הדייהו שעמד בצד שמאל ועמד קרוב אליו בצד השני של הכביש (עמ' 5 ש' 28-31), הוא ראה שמעמיסים על הרכב הפוגע באמצעות מלגזה (עמ' 6 ש' 2-5), הוא חיכה ברכבו כשהרכב הפוגע החל לנסוע, האנשים ניסו לתפוס אותו, להכנס לרכב שלא ימשיך אך לא הצליחו, העד ראה שהרכב מתקרב אליו ואז התרחק עד שזה פגע בדייהו ודרדר אותו (עמ' 6 ש' 9-12). הרכב הפוגע נסע ישר עד שפגע בדייהו (עמ' 6 ש' 13-14). העד עזב את המקום לאחר מספר דקות.

10.החוקר מר ארידור יורם מטעם הנתבעת נסע למקום התאונה. הוא צילם תמונות מהמקום ובהן ציין את מיקומם של הרכבים בזמן התאונה, צורפו תמונות של הרכב הפוגע בחצר העסק (נ/4). בתצהירו נכתב כי בין מיקומו של הרכב הפוגע ובין מיקומו של הרכב הנפגע במועד התאונה נמצא עץ ולכן לו היה הרכב הפוגע מתדרדר היה פוגע בעץ ולא מגיע לדייהו (סע' 4-5). החוקר נחקר. הוא העיד כי את המידע ביחס לתאונה ומיקומי הרכבים קיבל מהתובע (עמ' 12 ש' 31-עמ' 13 ש' 1, עמ' 13 ש' 23-24).

11.בתמונות נראה הרכב הפוגע בשטח חצר העסק. אך בהתאם לתמונות המשקפות את מיקום הרכבים בזמן התאונה נראה כי אלה עמדו על שולי הכביש, בצמוד לו.

12.התובע התבקש לשרטט את מיקומי הרכבים בכביש בזמן התאונה (נ/1). מהשרטוט עולה כי מיקומם היה בצידו של הכביש שאין בו עץ. כאמור, התובע לא היה עד ראיה לתאונה, הוא נקרא למקום לאחר שארעה וקיבל את הפרטים לגביה ממי שהעמיס את הרכב (עמ' 3 ש' 11 ואילך).

13.בטופס הודעה על מקרה תאונה שצורף לכתב התביעה ישנו שרטוט של מקום התאונה. משרטוט זה, למרות היותו מטושטש, ניתן להבחין כי הרכבים נמצאו בצידו של הכביש שאין בו עץ.

14.עדי הראיה לתאונה לא נחקרו בעניין מיקום הרכבים ביחס לעץ.

15.עם זאת עולות תמיהות בהקשר לעצם התרחשות התאונה: ביחס לסיבת התרחשותה, שהרי נהג הרכב העיד כי הרים את בלם היד והבטיח שהרכב לא יזוז ממקומו. עם זאת את דבריו ניתן להסביר בהיותו עובד התובע. תמיהה נוספת היא בשאלת הנזקים שנגרמו לרכב הפוגע. לא הוצגה כל ראיה ביחס לנזקים אלה. החוקר צילם את הרכב, ציין כי אמרו לו שלא תוקן. מהתמונות עולה כי לרכב הפוגע לא נגרם נזק נראה לעין, דבר שאינו סביר בהתחשב בהיקף הנזק שנגרם לרכב הנפגע.

16.למרות התמיהות, אני מקבלת את דברי העדים לתאונה וקובעת כי הוכח לי במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי התאונה התרחשה בנסיבות הנטענות.